בתוך זמן קצר הם מגלים כי סופם לגדול.

וכך גילתה זאת ונדי: יום אחד, כשהיתה בת שנתיים, שיחקה בגינה. היא תלשה עוד פרח ורצה איתו אל אמה. אני משער שהיא נראתה מקסימה למדי, שכן גברת דרלינג הניחה את ידה על לבה וקראה: "אה, לו רק יכולת להשאר כך לעולם!" אלה היו כל הדברים שהחליפו ביניהן בנוגע לנושא ההוא, אלא שמאותו רגע ואילך ידעה ונדי שהיא עתידה לגדול. אחרי גיל שנתיים תמיד יודעים. גיל שנתיים הוא תחילת הקץ."

[מתוך "פיטר פאן"\ ג'יימס מתיו ברי]