הועלתה לדיון בעיית האושר: מה, למה, מתי ואיך. לא הגענו לסיכום, אך רווחה ההנחה שהאושר הוא תחושה רגעית, הבאה אחרי מילוי שאיפה (להבדיל מהרגשת סיפוק גרידא). האושר אינו רגש תמידי וקבוע, ויש להזינו מדי פעם בפעם.מאליו מסתבר, שהאדם צריך לדאוג לעצמו, כדי שתמיד תהיינה לפניו שאיפות בלתי ממולאות עדיין...
מנחם הסתייג מבזבוז המילה "אושר" על מושג כה פשוט, שלדעתו הוא הרגשת סיפוק. נראה לו (ובצדק), שעל מנת שאדם יגיד על עצמו "אני מאושר" הוא צריך להיות ממש ממש מאושר."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: