אם כך, אנא חשבי: לגרום לדבר כלשהו להופיע 'יש מאין', זה נקרא קסם. לא כן? ובכן... כשאת מביטה באדם אחר, מה את רואה? זוג זרועות, זוג רגליים, פנים, מבחר חלקים. האם אני צודקת? כעת, לפנינו משטח רציף של הגוף, מרחב שמתחיל בבשר הפנימי של האצבעות וממשיך על פני כף היד ועד צדה הפנימי של הזרוע בעיקול המרפק. בכולם קיים משטח זה; למעשה, לכולנו יש שניים כאלו.

אני אכנה זאת ה'אתאד' של האדם. אנא, דמייני את האתאד. ראי אותו בבהירות בעיני רוחך - הבחיני, הנה שני האתאדים שלי, השמאלי והימני. והנה שני האתאדים שלך, והם מאד נחמדים.

היכן שלא היה אתאד קודם לכן, יהיה מעתה והלאה לנצח, מפני שאת תבחיני באתאד של כל אדם שתביטי בו, כפי שאת מבחינה באפו ובשערו, מעתה והלאה. הנה גרמתי לאתאד להופיע... כעת הוא קיים.

קסם, הבינות, אינו דבר מסתורי, לא עניין לקוסמים ומכשפות לענות בו... קסם הוא דבר פשוט ומצוי. הוא אינו אלא שפה.

וכעת אני מביטה בך, ואני יכולה לומר מה שלא יכולתי לומר לפני שלוש דקות - 'אלו אתאדים יפים יש לך, סבתא!'