"לא היית צריך להיות כאן עכשיו."
שריקה דקה בחשיכה:
זה היה עץ תאנה צעיר.
ייאוש קל הרים ראשו, רגע,
ככלב שמירה, אפילו לא נבח.
אנסים ישנו שנתם ביער
וחלמו על אהבה אמיתית.
לא היית צריך להיות כאן.
אבל עכשיו אני כאן.
יחדו שטנו עד למקורות שגעונֵך,
מפל גועש. ובבוקר מים שקטים.
[מתוך: הזמן /יהודה עמיחי]