שלום לך, את מוכרת לי מאד חייתי איתך לפני שנתיים בערך ראיתי אותך כל יום כמעט עד שמראה פנייך כמעט נמחק, כשחיים לעתים קרובות כל-כך מראה פנים נשחת אלא כש פנים חגיגיות במיוחד ולך אין פנים כאלה יחידות.
לא השתנית. גם הריח לא. ונפגשנו באותו מקום רגיל. בהתחלה לא שמתי לב שזו את, זאת אומרת לא שמתי לב שמשהו השתנה בכלל, כלומר כאילו שמאז ועד היום היינו תמיד ביחד, עד שפתאום משהו העמיד אותי על טעותי, אולי זה שקראתי לך בשמך וזה בא לי כמו חדש, כמו לבד כמו אותו לבד בדיוק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: