מצטטים. גם אתם יכולים. |
| 9/2009
אי-לה-נו-ווי
"כשהימים חלפו, הרבה מהדברים נהיו יותר קשים ויותר עצובים, אבל חלק מהדברים היו יותר קלים, באופן מוזר.
כשאמא שלי היתה איתי, הייתי כמו מראה. אם היא היתה שמחה, אני הייתי שמחה. אם היא היתה עצובה, אני הייתי עצובה.
בימים הראשונים אחרי שהיא עזבה, הרגשתי רדומה, חסרת תחושה, לא ידעתי איך להרגיש. הייתי מוצאת את עצמי מחפשת אותה, בשביל לדעת מה אני רוצה להרגיש.
יום אחד, בערך שבועיים אחרי שהיא עזבה, נשענתי על הגדר והסתכלתי איך עגל שרק נולד עומד רוטט על הרגליים הרזות שלו. הוא נפל ורטט ונופף בראש הגדול שלו לכיוון שלי והסתכל עלי במבט מתוק ואוהב.
'יו!' חשבתי, 'ברגע הזה אני שמחה.'
הייתי מופתעת שידעתי את זה לגמרי בעצמי, בלי שאמא שלי איתי, ובאותו לילה במיטה לא בכיתי. אמרתי לעצמי, 'סלמנקה מייפל הידל, את יכולה להיות מאושרת בלעדיה.'"
[מתוך "שני ירחים"\שרון קריץ']
הרגשתי שאין ציטוט מתאים ממנו לכבוד הגשם הראשון ופתיחת השנה החדשה הזו באופן רשמי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: