מצטטים. גם אתם יכולים. |
| 9/2009
"פעם התקשרה להזמין אותי לקונצרט של יצירות לפסנתר מאת ליסט.
הסולנית היתה פסנתרנית מפורסמת מדרום אמריקה.
פיניתי לי זמן והלכתי איתה לאולם הקונצרטים בפארק אואנו. הביצוע היה מבריק. הטכניקה של הסולנית היתה נפלאה, המוסיקה היתה עדינה ועמוקה גם יחד, רגשותיה הסוערים של הפסנתרנית היו גלויים וכולם הרגישו בהם. ועם זאת, גם בעיניים עצומות, המוסיקה לא סחפה אותי.
מסך דק ניצב ביני לבין הפסנתרנית, ולא משנה כמה ניסיתי, לא הצלחתי לעבור לצד האחר. כאשר סיפרתי את זה לשימאמוטו אחרי הקונצרט, היא הסכימה.
'אבל מה היה לא בסדר בביצוע?' שאלה. 'חשבתי שהוא היה נפלא.'
'אז לא זוכרת?' אמרתי. 'התקליט שהיינו מאזינים לו, בסוף הפרק השני היתה שריטה קלה שהיה אפשר לשמוע. פוצ'י! פוצ'י! איכשהו, בלי השריטה הזו, אני לא יכול להיכנס למוסיקה.'
שימאמוטו צחקה. 'לא הייתי מכנה את זה הערכה אומנותית.'
'אין לזה שום קשר לאמנות. מצידי, שנשר קירח יאכל את זה. לא אכפת לי מה אנשים אומרים. אני אוהב את השריטה הזאת!'"
[מתוך "דרומית לגבול, מערבית לשמש"\ הרוקי מורקמי]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: