אך קוראים לך?" שאלה קורליין את החתול. "תראה, אני קוֹרָליין. בסדר?"

החתול פיהק באיטיות, בקפדנות, חשף פה ולשון ורודים להדהים. "לחתולים אין שמות", אמר.

"לא?" שאלה קורליין.

"לא", אמר החתול. "עכשיו, לכם בני האדם יש שמות. זה כי אתם  לא יודעים מי אתם. אנחנו יודעים מי אנחנו, אז אנחנו לא צרכים שמות".

קורליין /ניל גיימן