לְכָל מָקוֹם שֶׁתַּגִּיעַ, תָּמִיד חַפֵּשׂ אֶת הַיְצִיאָה.

יִהְיֶה טוֹב, יִהְיֶה רַע, אַל תִּסְתַּכֵּן.

תָּמִיד עֲמֹד לְךָ קָרוֹב לַדֶּלֶת,

תַּכְנֵן אֶת הַבְּרִיחָה.

אֲפִלּוּ בַּבַּיִת שֶׁלְּךָ.

אַל תִּתְמַכֵּר לַבַּיִת, אַל תִּצָּמֵד לַקִּירוֹת,

וְתִהְיֶה מוֹכָן תָּמִיד,

שֶׁלֹּא יָבוֹא בְּהַפְתָּעָה.

לְאָן שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ, אַל תִּצְטוֹפֵף,

הִכָּנֵס אַחֲרוֹן,

וְקֹדֶם כָּל

חַפֵּש אֶת הַיְצִיאָה.

"

[מתוך המחזור יִסּוּרֵי יוֹנָתָן הַצָּעִיר / יהונתן גפן, בעיקר שירי אהבה, עמ' 17-28]