הכריח אותה פראנק לספר לו במה העניין; הוא הרים את הבובה ונעץ מבטו בתמהון לתוך ראשה הריק, בנסותו להיזכר אם גם על עולם ילדותו שלו צרו אימות מוזרות. אבל רוחות הרפאים שלו היו אנשים ולחישות ומבטים צוננים. קלסתרה של אמו מכווץ ומצטמק, ידה הרועדת כשהחזיקה בידו, תנוחת כתפיה.

[ציפורים מתות בסתר /קולין מקאלוג]