מְתוּחִים כְּאֹהֶל אוֹ בְּרִשּׁוּל שֶׁל אֵבֶל,

רֹאשׁ מֻשְׁפָּל כַּאֲשֵׁמִים אוֹ רֹאשׁ מוּרָם בְּהַפְגָּנָּה נֶגֶד הַמָּוֶת,

עֵינַיִם פְּעוּרוֹת וּקְפוּאוֹת כְּעֵינֵי הַמֵּתִים

אוֹ עֵינַיִם עֲצוּמוֹת, לִרְאוֹת כּוֹכָבִים בִּפְנִים,

וּמָה הַשָׁעָה הַטּוֹבָה לִזְכֹּר? בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם

כְּשֶׁהַצֵּל חָבוּי מִתָּחַת רַגְלֵינוּ, אוֹ בֵּין הָעַרְבַּיִם

כְּשֶׁהַצֵּל מִתְאָרֵךְ כְּגַעְגּוּעִים

שֶׁאֵין לָהֶם רֵאשִׁית וְלֹא תַּכְלִית, כְּמוֹ אֱלֹהִים?"

3, מתוך "ומי יזכור את הזוכרים", יהודה עמיחי, "פתוח סגור פתוח".