"אף אחד לא נוגע באף אחד אצלך בבית?"
"מה זה אמור להביע?"
"סתם חשבתי לי," הוא אמר. "מישהו נוגע בך?"
"לא. ברור שלא." לא הבנתי למה הוא חותר.
הוא בהה בי עם העיניים העגולות והשחורות האלה.
"חשבתי ככה. את נרתעת כל פעם שמישהו נוגע בך."
"אני לא."
"את כן."
[מתוך "שני ירחים"\שרון קריץ']
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: