אֲנִי מְמַלֵּא מַחְבָּרוֹת בְּפֶרַח

וּבַעֲצִיצִים מַשְׁלִיךְ פְּקָקִים שֶׁל בַּקְבּוּקֵי

בִּירָה וּמְכַבֶּה סִיגַרְיוֹת בְּכוֹסוֹת

קָפֶה וְלִפְעָמִים, בְּלִי לָשִׂים לֵב, קוֹרֶה

שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה קָפֶה מְעֻרְבָּב בְּאֵפֶר סִיגַרְיָה

וּמֵקִיא

וּמִתְחָרֵט שֶׁאֲנִי אֶחָד כָּזֶה

שֶׁמְּכַבֶּה סִיגַרְיוֹת בְּכוֹסוֹת קָפֶה

וּבִכְלָל

שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים

שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה.

[ערן בר גיל, מתוך 1:1]