"הבעתו מיוסרת. הנאה וכאב מעוותים את פניו באותה דרך, חשבה."

"אני אוהב אותך, אמר לה, והיא מיהרה לעמוד מול המראה וניסתה להבין מה יש כאן לאהוב. מראה מראה שעל הקיר, מה יש כאן לאהוב, ואחר כך פחדה שיפסיק, כפי שבא ואהב בלי סיבה כך גם יחדל. קניתי לך מתנה, היא מגישה לו נייר עטיפה צבעוני ומרשרש, למה? הוא שואל, כי אמרת שאתה אוהב אותי, היא אומרת בלב, ככה, היא עונה."

[פסיכית/ פזית דניאל]