כשאין לך נשימה קשה לדבר.
המשפט שלך חסום ע"י כמות האויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות.
זה לא הרבה, משהו בין שלוש לשש מילים.
זה נותן כבוד למילה.
אתה עובר בין ערימות המילים שעולות לך בראש,
בוחר את הכי חשובות. וגם הן עולות לך.
לא כמו אנשים בריאים שמוציאים את כל המילים שהצטברו להם בראש כמו שמוציאים אשפה.
כשמישהו בזמן התקף אומר "אני אוהב אותך" או "אני נורא אוהב אותך"
יש הבדל, הבדל של מילה.
מילה זה המון, כי מילה יכולה להיות
"לשבת", "ונטולין" או אפילו "אמבולנס".
[אסטמה / אתגר קרת.]
האמת היא שמצאתי את זה באיזה בלוג אז אין לי מושג אם זה קטע קצר או קטע מספר או ווטאבר. אם מישהו יודע, אשמח אם יעיר לי כדי שאוכל להוסיף לעוד קטגוריה משנית.