מצטטים. גם אתם יכולים. |
| 3/2008
""בואי נעצור פה.
תראי מה הוא מוזג." נער צנום פרק קנקן נחושת מגבו והושיט לנו שתי כוסות חרס.
"מה המיץ הזה?" אני מרחרח בחשדנות.
"פסיפלורה. שיקוי אהבה,"הוא מסביר.
"אומרים שהפרי הזה נראה כמו כתר הקוציים של ישו," אני לוגם מהמיץ בתאווה, "אהבה וייסורים יחד."
"אז תשתה עוד כוס, זה מתאים לך בדיוק."
-
" ובבת אחת ההרגשה שאין בשום מקום אחר, שהחיים הם דבר מוכר ואין מה לפחד, רק להתעצב מזה שהכל כל כך צפוי וידוע, כל כך אמיתי שאי אפשר לברוח. מן הרגשה משפחתית, נצחית ובת חלוף כאחת, שלא תניח לך לצאת אי פעם לחופשי. אתה עומד ומשתין מרוב התפוזים שאכלת, החשכה משתלטת בחטף, ואתה אומר לעצמך, אלה החיים שלי, אלה החיים שלי, ולא יודע אם להיות מאושר או אומלל."
[חסד נעורייך/ איל מגד; עמ' 187, עמ' 216]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: