עלינו לנסות ולתקן את דרכיו של דיווי בבית," אמרה אן בעליזות. "עם כל חסרונותיו, הוא ברנש קטן וחביב. איני יכולה שלא לאהוב אותו. מרילה, אולי זה נורא לומר דבר כזה, אך למען האמת אני אוהבת את דיווי יותר מאשר את דורה, למרות שהיא טובה כל כך."

"איני בטוחה אם אני עצמי לא מרגישה כך," הודתה מרילה במפתיע. "אך אין זה צודק, כי דורה אינה גורמת שום טרחה. אי אפשר להעלות על הדעת ילדה צייתנית ממנה. כמעט שלא מרגישים אותה בבית."

"דורה היא יותר מדי טובה," אמרה אן. "היא תתנהג כראוי גם אם איש לא יאמר לה מה לעשות. היא נולדה מחונכת, כך שאינה זקוקה לנו. נראה לי שאנו תמיד אוהבים יותר את האנשים הזקוקים לנו, ודיווי זקוק לנו עד מאוד."

"אין ספק שהוא זקוק למשהו," הסכימה מרילה. "רייצ'ל לינד היתה אומרת שהוא זקוק להלקאה הגונה."

[אן מאבונלי, לוסי מוד מונטגומרי.]