החיילים והקצינים רבצו לאורך הקירות. נמנעו מלהביט זה בזה. עכשיו, כשהוּרבץ האבק הסמיך במַתזי המים, היה אפשר להבחין שהאוויר מלא ריח חרא מצחין במיוחד, מִשקע מוחשי של אימה. חייל שנראה כבן חמש-עשרה, חלק-לחיים וענוג, שכב ליד אילן בעיניים עצומות, מצונף בתוכו וממלמל במהירות ובאדיקות. אילן נגע בו ברגלו וביקש ממנו שיתפלל גם למענו. הנער, בלי לפקוח עין, אמר שהוא לא מתפלל, הוא בכלל לא דתי, הוא רק משנן משוואות בכימיה. ככה היה מרגיע את עצמו לפני בחינות הבגרות, ותמיד זה עבד. אילן ביקש שיגיד משוואות גם בשבילו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: