שאילו היתה לי בחירה בין תירס הגון להתעלסות עם אישה, הייתי בוחר בתירס. לא שלא הייתי רוצה איזו הרפתקה אחרונה בין הסדינים - עודי גבר, ויש דברים שלעולם לא מתים - אבל המחשבה על הגרעינים המתוקים המתפצחים בין שיני גורמת לי לרייר כהוגן. זאת פנטזיה, אני יודע. אף אחד משני הדברים האלה לא יקרה. אני פשוט אוהב לשקול את האפשרויות, כאילו אני עומד מול שלמה המלך: הרפתקה אחרונה במיטה או קלח תירס. איזו דילמה נפלאה. לפעמים אני מחליף את התירס בתפוח.

[מתוך הספר "מים לפילים", מאת שרה גרואן].