האלוצינאציה של כאב זה
מה שנדמה לי שאני רואה
בזמן שהרוח אוהבת אותי
ומישהו מתכרבל בחיקי לחום
איני יודעת כלום מלבד
החום.
אז איפה הלהט אני
שואלת את עצמי הסקרנות
הופכת למושג והעייפות לעובדה
הלילה עובר, מובן שהלילה עובר
כמה מהאנשים הופכים בעבורו לנשואים
ועד הלילה החוזר לכולם
יש כמה מעשים להמשיך"
\ יונה וולך, מתוך "תת הכרה נפתחת כמו מניפה", עמוד 31.