 מצטטים. גם אתם יכולים. |
| 6/2008
"את יודעת", מזגת לכוסך עוד מהוויסקי, "אחרי שהרופא מסר לי את תוצאות הביופסיה וקבע לי תור לניתוח כריתה, יצאתי מהקליניקה והתיישבתי בסטרבאקס הכי קרוב. נשמתי את ריח הקפה עם הריח הקר של האוויר, והכל, העצים, הבניינים, הכלבים, העננים, האנשים שעברו שם במעילים צבעוניים ובכובעים וצעיפים, הכל התפקע מרוב חיים, כמו כשהייתי ילדה והעולם היה מגרה ומלא רמזים, שולח אותות נסתרים, איזו הבטחה להרפתקה, לאהבה, למרחקים" ... "ואז אמרתי לעצמי שאם אחזור במחשבה לאחור, עד למקום שבו הזכרון מתחיל, אולי אצליח לגלות איפה נקשר הקשר הקטן של הגידול, שהרופא כינה אותו תהליך-תופס-מקום. את המקום של מה הוא תפס? מה נחסר ממני, שנתן לו את המקום הזה, על מה מעצמי ויתרתי, איפה עשיתי שקר בנפשי, כופפתי אותה, קשרתי אותה כמו חוט תפירה, בלי לדעת שהקשר לא ייפרם, ורק ילך ויתעבה? בנישואים ליואל? באהבה שלנו? בהריון? במעבר לניו-יורק? הרי פעם, מזמן, החיים והנפש היו דבר אחד, זוכרת?"
| |
|