מצטטים. גם אתם יכולים. |
| 6/2008
"...האדם - כך אתה אומר - משמעות הוא מחפש,
בורא לו צעצועים על פני הדף החלק של חייו. מנפח בלון ועף עימו. אבנר, אבא שלי, אומר לעומתך - האדם מחפש מלים. מה נותר לנו, הוא אומר, אם לא לתאר כהלכה את מה שאיננו יכולים לעשות היטב. מלים, שנוכל להציב עליהן לרגע רגל עייפה. מלים, כמו אבנים, באפיק נחל זורם.
וגם הוא משקר, אתה יודע..."
"...שם, על צלע הגבעה רשם מישהו "בוגד" באותיות אדומות ונוטפות. זה היה בימים שגרתי אצלו במערה. בוקר אחד קמנו, וראינו שמישהו מרח את זה שם בלילה. חילמי ביקש שאקרא לו מה כתוב. אמרתי: "חאין"; בוגד. הוא לא אמר כלום. בערב, כשחזרתי אליו מהביקורים והמדידות בכפר, ראיתי כבר מהשביל למטה, שהכתובת נעשתה ירוקה לגמרי. חילמי ישב כמו תמיד ליד הלימון, הידיים שלו מלוכלכות בירוק, והוא מנסה להראות אדיש. טוב, אז שאלתי אותו מה הוא עשה, ולמה לא מחק את הכתובת לגמרי, רק העתיק אותה בצבע אחר. הוא הסתכל עלי בהפתעה גמורה. באכזבה. הרי את האותיות הוא ממילא לא קורא, ולכן כיסה רק את הטיפשות ואת השנאה שהיו בצבע האדום, כעת זה אפילו נעים להסתכל. כמו קישוּט, ואיך אני לא מבין את זה..."
[מתוך: חיוך הגדי/ דויד גרוסמן, עמ' 42-43, 46]
אני מניחה שלא רק אצלי שניי הציטוטים האלה מתכתבים האחד עם השני, וקשורים ל"אפשרות".
(:
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: