בקומה שלישית, חזית, ומנסה להבין מה הדעה שלי בקשר לזה. אני מוזר קצת בקטע הזה של הדעות. לפעמים באים אלינו חברים ביום שישי ומתווכחים על כל מיני דברים, בהתרגשות. פעם אחת אפילו מישהו קם באמצע כועס והלך הביתה. וכל הזמן הזה אני רק יושב לידם, ומסתכל בטלווזיה, בלי ווליום, קורא את הכתוביות. לפעמים בלהט הוויכוח, מישהו עוד יכול לשאול אותי מה אני חושב. ואז אני לרוב עושה כאילו שאני חושב, מתקשה לנסח, ותמיד יש איזה אחד שמנצל את זה ומתפרץ.

אבל שם מדובר בדעה שלי בנושאים יותר כללים, פוליטיקה וכאלה, וכאן זה בכך זאץ חברה שלי, ולא סתם, ערומה. כדאי מאד, אני חושב, שתהיה לי דעה.

['חברה שלי ערומה', מתוך אניהו של אתגר קרת.]