(מוסיקה לריקודים. הוא והיא יושבים משני עברי החדר ומדברים לעצמם)

הוא: אם יש דבר שאני שונא זה את המסיבות האלו. זה כל-כך סתם.

היא: הזמינו אותי אז באתי.

הוא: אני בא למסיבות האלו רק כדי להכיר מישהי. ואני, איך להגיד, קצת ביישן. בעיקר בקשר לצעדים הראשונים.

היא: אני שונאת מסיבות.

הוא: רע לי מהבוטנים האלה.

היא: הייתי צריכה להישאר בבית. לקרוא, לישון.

הוא: כמה שאני עייף.

היא: אבל רק רגע, מי זה שם. דווקא נראה לי בחור נחמד.

הוא: אה, בחורה נחמדה. איך לא ראיתי אותה קודם?

היא: איך הוא לא ראה אותי קודם. הוא מוצא חן בעיני. יש לו את זה.

הוא: יש לו את מה?

היא: אני לא יודעת אבל הוא נראה לי אמיתי כזה.

הוא: היא קטנה כזאת. אני יכול לגשת אליה ולהציג את עצמי ולהתאהב בה תוך שלוש דקות.

היא: אתם חושבים שהוא ייגש אלי ויציג את עצמו ויתאהב בי תוך שלוש דקות?

הוא: היא קטנה כזאת. אני אוהב קטנות.

היא: אני אסתכל לו בעיניים.

הוא: אני אסתכל לה בעיניים.

היא: יופי, אנחנו מסתכלים בעיניים.

הוא: רק רגע, ואם היא נשואה?

היא: רק רגע, אני לא נשואה ואני לא גרה עם ההורים ואף אחד לא מחכה לי בשומקום אף פעם.

הוא: לא. היא לא נראית לי נשואה.

היא: עכשיו אני ארים קצת את השמלה ואראה לו את הברך השזופה שלי.

הוא: רגליים שזופות יש לגברת השזופה.

היא: תודה. היי, מה הוא פותח את הפה שלו?

הוא: אני מחייך.

היא: הוא מראה לי את השיניים שלו. יופי.

הוא: אף סתימה, אה? עכשיו, איך לסגור את החיוך הזה מבלי להיראות אידיוט.

היא: שאני אפתח את הכפתור העליון בחולצה הלבנה ההודית החצי שקופה שלי?

הוא: שדיים קטנות יש לגברת.

היא: הוא מתעורר, מה שכפתור אחד יכול לעשות.

הוא: נו, זה ברור לגמרי שהיא מזמינה אותי לעלות אליה לדירה הקטנה שלה ולשתות משהו.

היא: הוא יעלה אלי לדירה הקטנה שלי וישתה משהו, ויקרע אותי לגזרים.

הוא: לגזרים אני אקרע אותה. אחר-כך נשתה קפה.

היא: ונעשן סיגרייה.

הוא: ונדבר על

היא: החיים.

הוא: והיא תשאל אותי מה דעתי על

היא: פליני

הוא: וככה כל יום

היא: וכל לילה:

הוא: יום יום

היא: שלושה ארבעה חודשים.

הוא: אהבה.

היא: ונתחיל לריב. בהתחלה על דברים גדולים

הוא: אחר-כך על דברים קטנים

היא: אחר-כך על שטויות

הוא: אחר-כך נשתוק. ואני אחפש לסרוח, כל מיני שקרים מטופשים.

היא: ואני אתחיל ללכת לכל המסיבות האלה בשביל

הוא: להכיר מישהי, ואני, איך להגיד, קצת ביישן בעיקר בקשר לצעדים הראשונים.

היא: הזמינו אותי אז באתי.

הוא: אם יש דבר שאני שונא זה את המסיבות האלה. זה כל-כך סתם.

[מתוך "שיחות סלון", מתוך "יהונתן גפן - על הקרשים: קטעים מהופעות", עמ' 83-83.]