שאולי בהדרגה תיבלע לתוך שלמת כזאת של עילפון שאוכל להרשות לעצמי לטעום יותר מסתם הבהוב שלה. וכך, בין התקרבויות זמניות, כשקליטתי המבולבלת מגלגלת אותה לדמות של נקודות של אור-ירח או שיח צמרירי ופורח, שכבתי וחלמתי שאני חוזר להכרתי, חלמתי שאני אורב לה."
[לוליטה / ולדימיר נבוקוב]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: