גורמת לאדם להפסיק לאכול, לישון ולעבוד, גורמת לו לאבד את שלוותו. אנשים רבים נבהלים כי כשהתשוקה מופיעה בחייהם היא ממוטטת את כל הדברים הישנים שהיא פוגשת.

אף אחד לא רוצה לתת לעולם שלו להתערבל. לכן אנשים רבים מצליחים לשלוט באיום הזה ומסוגלים להמשיך להחזיק בבית או במבנה שלמעשה נרקב. אלה הם המהנדסים של אותם דברים שבני אדם מתגברים עליהם.

אנשים אחרים חושבים בדיוק ההפך: הם מתמסרים בלי לחשוב, מתוך מתקווה למצוא בתשוקה את הפתרונות לכל הבעיות שלהם. הם מטילים על האדם האחר את כל האחריות לאושרם, ואת כל האשמה על האומללות שאולי תכה בהם, אנשים כאלה נמצאים תמיד בהתעלות נפש כי קרה להם משהו נפלא, או בדיכאון כי איכשהו דבר לא צפוי הרס להם הכול.

להתרחק מן התשוקה או להתמסר לה בעיניים עצומות

איזה גישה פחות הרסנית? אינני יודעת.

[אחת עשרה דקות – פאולו קואלו.]