שם ידעתי חמדה שלא היתה כמוה,

והזמן ההוא היה יום השביעי בשבת 

וכל בדי אילנות היו מתעצמים לגבוה.

והאור הלך מסביב שוטף כנהר לנבוע וגלגל העין את גלגל החמה חמד. 

אז ידעתי חמדה שלא היתה כמוה.

הזהירו ראשי השיחים והאור לא ידע שובע,

ניתך בגלי הנהר ובכל אורותיו ניצת, אף ראשי היה בעיניו כתפוח זהב לבלוע.

שושני נהר צהובות פערו את פיהן לבלוע את אדוות הנהר בחופזן וגיבעול השט,

אז ידעתי חמדה שלא היתה כמוה.

ואותו היום היה יום השביעי בשבת וכל בדי אילנות מתעצמים בתשוקה לגבוה

ואז ידעתי חמדה שלא היתה כמוה

[דליה רביקוביץ']