לפני שנה הגיעו למשרדי חברת הכבלים הוט שלושה גברים עם בובות ענקיות וכלי נגינה, במטרה להציע רעיון לסדרה חדשה שמבוססת על מופע רחוב שהריצו כבר שלוש שנים: שלוש בובות מנגנות קלאסיקות רוק. הם ניגנו מול חדר מלא בחליפות, אבל השטיק הישן לא היה מספיק מרשים. באקט של תושייה שלף רד, הבובה הסגולה שמגלמת את זמר הלהקה, דילדו ענק, מתנפנף, והתחיל למרוח אותו על הפנים של אחת המפיקות המצחקקות בהוט, תוך לחישות "אז כמה זמן את עובדת פה?". אם בן אדם היה עושה את זה הוא היה מבלה את היובל הבא בכלא, אלא אם הוא נשיא לשעבר - אבל כשבובה מורחת לך דילדו על הפנים, מתברר, אתה נותן לה סדרה.

*

"לפני שהכל התחיל", אומר רד, "עבדתי במזללה שהיא גם אטליז. זה לא עבד. אני ופונצ'ו נפגשנו כשהייתי בכלא בגלל שאכלתי שוטר".

האישיות של רד כל כך כריזמטית, שהוא משתלט קצת על הלהקה. לא הייתם רוצים להחליף אותו במישהו קצת פחות כריזמטי? נגיד, אריק ברמן?

פונצ'ו: "מה פתאום, הוא אידיוט".

רד: "אני לא באמת כזה חרא. זה רק יוצא ככה בעריכה בטלוויזיה. אני מאהב".

לפטי: "כולם סתם מנסים לגרום לנו להיראות כמו חארות. אבל זה לא שאנחנו יורים בלברדורים קטנים".

פונצ'ו: "פעם אחת".

לפטי: "פעם אחת זה עדיין לא נחשב מקצוע".

רד: "זה היה וגאס. היינו צריכים לעשות משהו כדי להקפיץ את ההופעה".

*

למשמע איזכור ההולנדים, מיכה מרכיב על עצמו את פונצ'ו ופולט: "אני שונא הולנדים".

למה?

פונצ'ו: "הם כמו נאצים, רק בלי התשוקה".

מתוך "בית הבובות", גון בן ארי, עמ' 16-17 ב"7 לילות", 25.7.08. "רד בנד" הכי אדירים, בחיי.