אני צופה מעבר למדף המסטיקים הממוקם בחלקו העליון של דלפק השירות שלי. מצידו השני בוהה בי לקוח, מרוט מעבודה וניקוטין. יחדיו אנו חולקים רגע יפיפה של חוסר אכפתיות הדדי, של אקראיות ריקה מהיתרונות של מפגש אנושי, מוקפים בגיבובי חומר צבוע וממורק, מתגמגמים איש על רעהו, מתיזים רוק זה על זה ונפרדים כדי לשחזר את הריטואל בלווית פרטנר פסיבי נוסף. כך אני יודע שנכשלנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: