מזמור: רצחת שערך בשמפון,יער אורנים שלם מתגעגע על ראשך.
דממה בפנים ודממה מבחוץרקעו את פנייך בינהן כנחושת שקטה.הכר על מיטתך יהיה לך מוח עזרמקפל תחת עורפך לזכור ולחלום.
האדמה רועדת מתחתינו, אהובה,נשכב צמודים יחדיו, בריח כפול.
[לַאהוּבָתִי בְּהִסְתָּרְקַה / יהודה עמיחי]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: