למרות הכרותי הקצרה עם ענבל, הכימיה ביננו כמוסיקאים וחברים היתה כמעט מושלמת. רק עוד קצת זמן. רק עוד קצת זמן והיינו טסים למעלה".
(יוסי עזר)
"ומרחוק החיוך הזה והקול – הלב הלך איתה ונשאר הקול – כמו תמיד היתה מאושרת לפני ההקלטות. השיר היה זכרון ילדות מתוק.
אני זוכרת שתמיד רצתה לגעת בו וכששמעה את עצמה, את הצלילים הראשונים שהוקלטו, הופתעה. האשליה שלה היתה שכולם ישירו איתה – עכשיו אני יודעת שאשליה אינה יותר מאשליה ואור השמש הופך חיוור כששומעים אותה שרה"
(ליליאן שוץ)
ענבל היתה המוסיקאית הראשונה שהקליטה שיר לפרויקט. כשקיבלנו את הסקיצה הראשונה התרגשנו – גם מהביצוע המצמרר, וגם מכך שהבנו שזה קורה, הפרויקט יצא לדרך. ביום מותה של ענבל, היה השיר "יש לך שמש" השיר הראשון והיחיד שהוקלט לפרוייקט.
ענבל הוסיפה לטקסט של שמרית אור, באישורה, אולי את השורות האחרונות שכתבה בחייה: "היא עדיין שם יושבת, שערה עכשיו שיבה, עוד חושבת על האהבה..."
(ממש מכאן)