לבני גהרה לצידו. המסוק טיפס למעלה כדי שאפשר יהיה לצלם את המועמד על רקע הר הבית, ומשם המשיך מערבה, לאורך הפרוזדור, וממודיעין צפונה, לאורך קו התפר, עד כפר סבא וקלקיליה, ואז דרומה, לאורך מישור החוף. המועמד התקשה להתרשם מצרוּת המותניים של המדינה משום שהיה חייב לדאוג כל הזמן לאיזון בין ברק ללבני. הזהירו אותו מראש שיש כאן בעיה שאסור לו להיכשל בה: לבני מתחרה על תפקיד ראש הממשלה. גם ברק. גם נתניהו. לכל אחד הוא חייב לתת את דקות הקשב שלו. פוליטיקאים מבינים רגישויות כאלה. כך גם גננות בגן ילדים."

מתוך "לעולם לא יצעד לבד", נחום ברנע, "המוסף לשבת", 25.7.08.