אֲנִי מְאֻשָּׁר
בְּאַהֲבָתִי לְאִשְׁתִּי
וְגַם אִם גּוּפָהּ
מֻנָּח בָּאֲדָמָה
לֹא יִקְּחוּ מִמֶּנִּי
אֶת הָאֹשֶׁר
אהרן שבתאי, מתוך "טניה"
בִּלְעָדַיִךְ
אֶגְחַןמֵעַל הָאַמְבַּטְיָהאֲמַלְאֵהוּ בְּמַיִם
אַשְׁרֶה בּוֹאֶת הַסְּחָבָה
אֶרְחַץ רִצְפָּה
[לבי ריק כמו הדלי הזה/ אהרן שבתאי]
אַתְּ רוֹצָה לָדַעַתאֵיךְ אֲנִי חַי בִּלעָדַיִךְ?
כּמוֹ מִי שֶׁבִּצְנִיחָהמֵהַקּוֹמָה הַמֵּאָהרוֹאֶה בַּחַלוֹןאִשָּׁה יְפֵהפִיָּה שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת