את הדברים הרכים שאני
חושש לומר לך במהלך
שעתיים של שיחת טלפון
אני שולח בהודעה
לפני השינה
[אסף סטארדאסט.]
לא פחות
מעשרת אלפים צלחות חרסינה
מתנפצות על רצפת המטבח.
אבל בטלפון
אני חייכן אלייך ולבוש היטב."
מתוך "שירי ים", אסף סטארדאסט.
הרגשתי
איך אף אחד מאיתנו
לא נמצא שם
זאת אומרת
שזאת בעצם
הייתה מיטה ריקה
עם ספרון של אגי
בפינתה
(אני חושב שאני הייתי בים עם
'לוסי' הכלבה שמסרנו בילדותי
והיא מדדה חצאית בעיר)"
נועדו לאנשים
שמתו כבר,
אבל אינם יודעים זאת.
ניתן לראות אותם
דוחפים עגלות עמוסות
בשום דבר בסמטאות הסופר
אני לוקח היום הביתה
עגבנייה,
ג'ינג'ר,
בקבוק בירה,
ביסלי בצל
בבית כבר אשבור את הראש"
"בסופר", אסף סטארדאסט, מתוך "בתים (קובץ שירי אי-שייכות)".