אֲנִי מְמַלֵּא מַחְבָּרוֹת בְּפֶרַח

וּבַעֲצִיצִים מַשְׁלִיךְ פְּקָקִים שֶׁל בַּקְבּוּקֵי

בִּירָה וּמְכַבֶּה סִיגַרְיוֹת בְּכוֹסוֹת

קָפֶה וְלִפְעָמִים, בְּלִי לָשִׂים לֵב, קוֹרֶה

שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה קָפֶה מְעֻרְבָּב בְּאֵפֶר סִיגַרְיָה

וּמֵקִיא

וּמִתְחָרֵט שֶׁאֲנִי אֶחָד כָּזֶה

שֶׁמְּכַבֶּה סִיגַרְיוֹת בְּכוֹסוֹת קָפֶה

וּבִכְלָל

שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים

שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה.

[ערן בר גיל, מתוך 1:1]

לרפרר אל אלתרמן או ביאליק

אבל השיר נותן לי על היד ואומר

תעזוב אותך מזה

ותתרכז בבלונדינית שזה עתה

נכנסה לחיים המחורבנים שלך."

ערן בר גיל, מתוך "ביחסים שביני ובין השיר", 1:1.