מן ההר צללים וכפר

עפר וריח אש
זוג נולד לוקח אל הצד, להתלחש
משהו כאן
מרגיש מסוכן
חולף ומתרחק
אני ליד, מרגיש לבד
מתחיל להידלק

על החוף פזורים פזורות
יפים כמו אבנים
שנתנו לשמש שעכשיו לעננים
הייתי רוצה
להיות כזה
אולי רק לפעמים
הייתי יוצא לזה, לפעמים

הזיות כמו גלויות
משמאל, מימין
בית הורייך, בית הנתיבות
בית העלמין
היינו תמימים כשהיינו פרועים
חשבנו שתמיד
אני ליד, ואיפה את?
קשה להאמין

באה אליי מוקדם מדי
היינו ילדים
בעיני המקנאות
אותות וחשודים
ואהבתי אותה למרות
שאהבה אותי בגלל
ואהבתי אותה מאד
כי אהבה אותי בכלל

[שלומי שבן, מתוך "עיר"]

לא אמרנו
מחר למחר חובר, והנה אפלה
בקול, בצעד הבוחר שלא לדעת
אימרי במה שאזכר כדי לראות
איך קרה, איך שקרה

מחר בעזרת השם
נפתח לנו דף חדש
וכל מה שמתנשם
יסחוף אותי, יקח אותך
ואין לנו אלא שם
לקרוא בו את מה שנתרגש
אהבתנו

טל עוזב את התריסים,
מבט ועיניים מתפייסים
דמעה במורדות ריסים, והנה אפלה
בקול, בצעד הבוחר שלא לדעת
אימרי במה ואזכר כדי לראות
איך קרה, איך שקרה

מחר בעזרת השם
נפתח לנו דף חדש
וכל מה שמתנשם
יסחוף אותי, יקח אותך
ואין לנו אלא שם
לקרוא בו את מה שנתרגש
אהבתנו

["מחר בעזרת השם" / שלומי שבן]

עיוורת לחיצוניות, את בזה לטקסים
צחקת על חברים שלי, להקת טווסים
מסכות מסכות
רגשות מאוסים

את אוהבת כשרע, אל תאמרי לי לא
הזדמנות טובה כל כך לבכות, לדבר גלויות
איך שלא אראה
חדרת לנשמתי
השתניתי בשבילך

והנה בחדרה שוב ושוב היא פוסעת
להרגיע עצמה תה צמחים היא גומעת
והנה סובבה את ראשה הנעלה-
עורפה הקשה מתגלה

היא אומרת לי:
אין מה לדבר
האש בה כבתה
ויש לה אחר
שרמוטה פוריטנית
מגדיר אותך היטב

אומרת לי:
שב, אל תמהר
אסור לחבק, אפשר לדבר
שרמוטה פוריטנית
מגדיר אותך היטב
מגדיר אותך היטב

שרמוטה פוריטנית, כפי שמסתבר...

[שרמוטה פוריטנית/ שלומי שבן].

המסיבה הזאת היא כל מה שחשבתי שתהיה,

רק בצבעים פחות עזים.

 ביסלי גריל ורוק בלועזית;

בדיוק כשאמרתי די,

דקה למאוחר מדי

זאת את ושירה וחגי

קרבים אליי, שמחים מדי

נדמה לי או שרזית?

משכת אותי לרחבה,

אמרת - לא באנו לעמוד

כשהיית איתי את לא אהבת לרקוד

"זה השיר של מרי ג'יי בלייג' שאני הכי הכי אוהבת!"

(מאיפה את יודעת מי הם בכלל?)

איתי זה רק היה מרקס ודכאונות

וההילוך והחיוך והילדיות שבך

 יוצאים אליי מכל הארונות

 ובבגד גוף חשוף עטוף

 חזה אהוב כל כך

כשהיית איתי את התביישת בגוף שלך

התביישת בגוף שלך כשהיית שלי

(מה עשיתי?)

אמרתי "לילה טוב"

 אמרת לי - "לילה טוב מאוד!"

כשהיית שלי

לא אהבת לרקוד.

[שלומי שבן, מתוך "עיר"]

וְלִתְחִלָּה שֶׁל חֹרֶף שֶׁהָיָה

אָהַבְנוּ רַק אֲנִי וְאַתְּ

מְנוּשַׁקִים מִן הָרְחוֹב עַד הָרְחוֹב

וְכָל הָעִיר שְׁקִיעַת אוֹר פָּנָסִים רָטֹב

וְכָל הָעִיר שְׁקִיעָה

וְכָל הָעִיר רְחוֹב"

שלומי שבן, "פעם שירים", מתוך "עיר".