לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מצטטים. גם אתם יכולים.

Avatarכינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

" 'היהודים היו


חייבים למות, הפולנים היו אמורים למות, והגרמנים הורשו למות'. אם בכל מקום החיים הם ערך נורמטיבי, והמוות מייצג סטייה, הרי שבמרחב המוות אושוויץ התהפכו היוצרות: המוות היה לנורמה, וכך צורת חיים לאנומליה. עד הופעתה של אושוויץ היתה האונטולוגיה המערבית מהסוג שניסח הפילוסוף היווני פרמינדס, שלפיו היש ישנו, והאין איננו. בהשאלה ניתן לומר, כי בעוד החיים הם הוויה, המוות הוא העדרה. במרחב המוות אושוויץ, בעולם שבו צריך למות, ההוויה היתה להעדר. החיים היו למוות. עוד לפני שהקורבן הומת/ נרצח/ הושמד, הוא כבר היה מת. להיות באושוויץ משמע לא להיות."..

 

[ראיית העולם הנאצית. מרחב, גוף, שפה/בעז נוימן. עמ' 45- מרחבים אונטולוגיים]

נכתב על ידי , 17/1/2008 14:16   בקטגוריות עיון, בעז נוימן, שואה, יאלי תמרה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



88,123

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTsetata אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Tsetata ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)