רְחוֹקִים"].

חַדְרֵי מַדְרֵגוֹת גּוֹרְמִים לָנוּ בֶּכִי. וּמִטְבָּחִים קְטַנִּים.

לִפְעָמִים אַתָּה רוֹאֶה מַזְלֵג וְאַתָּה מְבַקַּשׁ אֶת נַפְשְׁךָ

לָמוּת.

אֵין גְּבוּל לְיָפְיָם שֶׁל הַדְּבָרִים. בְּנֵי אָדָם כְּפוּפִים.

עֵצִים. כָּל מִינֵי דְּבָרִים שֶׁבֶּחָצֵר [כְּמוֹ אוֹפְנּוֹעַ

יָשָׁן].

אֲנִי זוֹכֵר אָדָם שֶׁחָצָה אֶת אוּלַם הַנּוֹסְעִים שֶׁל

תַּחֲנַת רַכֶּבֶת.

"

[מתוך Curriculum Vitae מאת יואל הופמן]

"כשתינוק נולד מישהו רושם שתינוק נולד. וכך רשומים שמותיהם של כל התינוקות (מלבד תינוקות שנולדו ברחוב או בשדה).

לפעמים טועים ורושמים, למשל, "בריץ" במקום "פריץ". ולפעמים אדם אומר ששמו "פריץ" אבל לא מאמינים לו. מכל מקום, לפני שברנהרט נולד הוא היה בתוך עור דק, כעין כיס, בבטנה של אמו קלרה. הוא עלה וירד וקלרה אמרה "התינוק זז" (היא עוד לא ידעה ששמו יהיה "ברנהרט"). אסור להתחכם בדברים שכאלה. איבריו של ברנהרט נתרקמו לאט לאט (הוא לא נוצר בבת אחת) עד שהיה לתינוק שלם. יתרה מזאת, בתוכו מצוי עוד תינוק ובתוך התינוק הזה מצוי עוד תינוק וכך עד אין סוף. אבל בני האדם (שנפעלים בכוחה של השגרה), כיוון שראו שגם צורתו של גוסטב דומה לצורת תינוק, סברו שהוא תינוק.

ועל כן, כשגוסטב זחל על רצפת העץ איש לא שאל את עצמו למה הוא (כלומר גוסטב) קרוב כל כך לקרום האדמה."

[מתוך "ברנהרט"\יואל הופמן]

מן הסתם היה לו רַדְיוֹ עם אַנְטֶנָה. הוא

העמיד אותו בפינה. הפינה, חשב, תסוכך על

הָרַדְיוֹ, וְהָרַדְיוֹ יוסכך על הפינה."

[יואל הופמן, "גוטפרשה". פסקה 31.]

שיש מפלצת שבולעת את עצמה

ששיער הופך לצמחים

שאפשר להכניס שקרים לתוך שק

שלמלאכים יש זנב

שנמרים טורפים אמהות רעות

שסוסים מתים צוחקים

שאדם בוכה הופך לינשוף

שנשים סופרות את הפיהוקים שלהן בשעת שינה

שאלוהים בא כשבוכים

ובוכה בעצמו

ואוכלים אותו

שמתים מנגנים בכינור

שמאכילים בשר בכרוב

שיש רוח בצורת כלב שחור

ששיער משמיע קולות

שבגן-העדן אין ספרים

שאפשר לזרוע שיניים של דרקון

שבפברואר כדאי לקנות פילים

שאפשר להתאהב בטביעת שיניה של אשה בתפוח

שלכוכבים יש שיערות

שאפשר להכניס צפרדע לתוך ספר

שיש חור בשמים

ופעם השמש נפלה לים

והדגים התבשלו במים

שבשר מבושל מדבר

שאפשר לשבור חלון בחורף שהקור יצא

שבגופו של עכביש אין דם

שמשורר רוכב אחורנית.

שיש אנשים שרואים אותם רק בעין שמאל, בצהריים

שרוכבים על סוסים עם שלוש רגליים

שמנהל בית-ספר אוכל עצמות אדם

שאפשר לשתות צליל פעמונים

שמכשפות קוראות את התנ"ך הפוך

שבמראָה רואים איך נראים כשישנים

ושכל הדברים האלה נכונים

[חלק קטנטן קטנטן מהספר המופלא של יואל הופמן, "בפברואר כדאי לקנות פילים"]