אז כנראה שאף אחד לא קורא פה.. וזה לא משנה..
הרי בלוג נועד לפרוק עול
אז קשה לי וחשבתי שהאופטימיות תגבור.. ככל שאני יותר חושבת על זה ככה קשה יותר
אי אפשר פשוט לשכוח,אי אפשר להדחיק את מה שעובר על הלב ואפילו אם רוצים כל כך בחיים זה לא יקרה
נמאס לראות אושר שיש לאחר, תמיד חשבתי אל תהיי אנוכית ותרצי אושר ,הוא פשוט מגיע..
אבל נמאס לי לחיות בסרט של ילדה טובה.
גם לי מגיע אושר! גם אני רוצה להנות!!!
כמה אפשר להסתכל מהצד ולסבול?
למה יש אנשים שמקבלים הכל בחיים בלי להניף אצבע ויש אנשים שסובלים כל יום מחדש בגלל הרגשות שלהם!
למה יש אנשים שמקבלים הרבה אהבה בלי לתת ויש הרבה שנותנים ורוצים לתת עד גבול השמים אבל פשוט... לא שמים עליהם..
אם זו הדרך של העולם אז...
אולי אני פשוט לא רוצה לחיות בעולם כזה
שלכם לעד
רונית