אחים בנפש.

שלום ^^

אני מצטערת שלא היה עידכון הרבה זמן =\

אבל שברנו את שיא התגובות

טוב, תהנו (:

פרק 6

'זהו אני לבד בעולם המסריח הזה.

בלי חברים. בלי ידידים.

עכשיו כולם שונאים אותי והיחיד שנשאר לי זה יונתן.

וגם הוא לא פה. פשוט נהדר!'

והיא המשיכה לבכות.

לבסוף היא החליטה שהיא נשארת שם ומחכה ליונתן.

בכל מקרה אין לה מקום אחר ללכת אליו.

- - - - - - - - - -

יונתן נסע עם אחיו, אביב, לכיוון ביתו.

"יש לי משו לספר לך" אמר יונתן אחרי שתיקה ארוכה.

"מה?" אמר אביב.

"אני הכרתי איזה ילדה... היא..."

"ילדה?! מה התשגעת?"

"אתה מוכן להקשיב לי?"

"נו דבר"

"כשנסעתי בהרצליה ראיתי אותה מנסה לתפוס טרמפ.

היא כל כך דומה לרוני.

אז לקחתי אותה.

היא רבה עם חבר שלה וברחה ממסיבה.

ואנחנו התחברנו.

סיפרתי לה הכל על רוני.

ועכשיו, היא מחליפה אותה, אבל בתור החברה הכי טובה,

לא בתור אחות."

"אתה השתגעת. סופית."

"למה? אני לא מבין מה הבעיה?"

"ככה? ככה אתה מוצא לרוני מחליפה?"

"תקשיב, אביב, אנחנו צריכים להמודד עם העובדה שרוני לא תחזור.

והמקום הזה בלב חסר לי.

והיא משלימה אותו."

"יופי. בבקשה. לך לך אליה. תהנה"

"היא לא תחליף את רוני!

אפחד לא יחליף את רוני."

"אבל היא משלימה את המקום של רוני.

זה בדיוק כמו להחליף אותה."

יונתן החנה את האוטו ויצא מהמכונית ואביב מיד אחריו.

"היא לא משלימה את כל המקום של רוני.

רק חלק ממנו."

הם נכנסו לבניין והתחילו לעלות במדרגות.

"בסדר. לך תהנה איתה.

תשכח מרוני. הרי היא כבר מתה לא?"

"יואו אביב!!

זה  עוזר לי להתגבר עליה גם!

תכיר אותה. זה יעזור לך גם"

"אני לא שוכח את רוני כל כך מהר!!!

לך! לא צריך אותך!"

"גם אני לא אבל תבין.... אה... שחר,

מה את עושה פה?"

אני מודעת לכך שיצא פרק קצת ומעפן,

אבל תתגברו  D:

דרך אגב, פתחתי טבעת:

סיפורים בהמשכים

למי שכותב סיפורים,

וגם למי שאוהב לקרוא (:

מאוד אשמח אם תצטרפו!

אוהבת המון,

תמרוצ'קע

עריכה  1.2.08:

אני מצטערת על חוסר העידכונים לא יצא לי לעדכן ><

מחר\היום עידכון (:

ואני באינטר, לכן אמשח אם תצביעו לי פה!