היי (:
דבר ראשון אני ממש מצטערת שלא עידכנתי כבר שבוע,
אבל היה לי שבוע לא קל...
אז, תהנו 

פרק 7
"אני..אה.. רציתי לדבר איתך.
אבל אני רואה שאני מפריעה לך לריב עם אח שלך,
אז אני אלך." אמרה שחר.
"לא חכי תישארי" אמר יונתן.
"אני לא רוצה לגרום לכם לריב.
זה בסדר אם תירצה לנתק את הקשר"
"רגע שחר!
אני לא אמרתי שאני רוצה לנתק את הקשר!"
"עזוב.אני לא אפריע לשיחת הנפש שלכם" אמר אביב והתחיל לרדת במדרגות.
"רגע אביב!" צעק יונתן.
"אין לי רגע לבזבז עליך" ענה אביב.
"שיט" מילמל יונתן.
הדמעות חזרו לעייניה של שחר.
"אני לא רציתי לגרום למריבות. ניראה לי שאני אלך."
"לא! בואי כנסי. רצית לדבר איתי לא?" אמר יונתן ופתח את הדלת.
הם נכנסו לדירה והתישבו בספה.
"נו,אז מה?" אמר יונתן.
"עזוב. אני לא רוצה להפיל עליך גם את הצרות שלי"
"שחר, אנני פה בשבילך. תתחילי לדבר."
שחר סיפרה לו הכל.
"ואו. בת כמה אמרת שאת?"
"יונתן!!!"
"טוב סליחה. מה לעשות שאני ציני?"
"מה אני צריכה לעשות עכשיו?"
"בואי ניראה. אמיר, אמרת שאת אוהבת אותו, לא?
אז תנני לזה צ'אנס.
ומיכל? היא סתם איזה זונזונה.
אל תתיחסי אליה"
"אבל עכשיו אין לי בכלל חברות"
"מתישהו גם הם יבינו שהיא לא שווה את זה.
ואת צריכה לעזור להן להבין"
"איך?"
"תנסי למצוא את נקודת החולשה שלה,
ותיפלי אותה. אבל בשושו,
אנשיםלא צריכים לדעת שאת רעה."
"אני לא רעה. אני נוקמת.
אוי! שכחתי... גם רבתי עם מיכל בבית ספר.
הלכנו מכותת ו.."
"מכות?!?! ממתי בנות הולכות מכות?"
"תתפלא. שלחו אותנו למנהלת,
ונתנו לנו מכתב. אמא שלי ראתה אותו
ואז רבנו. ואני ממש לא רוצה לחזור הביתה"
"אז תישארי לישון פה"
"באמת? זה לא מפריע לך?"
"מה פתאום!"
"אבל אני צריכה את כל הדברים לבית ספר"
"לא את לא. אני אעשה לך יום חופש"
שחר פשוט חיבקה אותו.
היא לא רצתה שהקשר הזה יגמר אף פעם.
הם ראו טלויזיה, אכלו, דיברו וצחקו עד השעה אחת בלילה.
"טוב אני אלך לישון, אני ממש עיפה" אמרה שחר.
"לילה טוב מתוקה" אמר יונתן ונתן לה נשיקה במצח.
"לילה טוב"
שחר נכנסה לחדר שיונתן אמר לה ששם היא ישנה.
המיטה הייתה מסודרת.
היא נישכבה ונירדמה.
"אמא אתם לא תגידו לי מה לעשות!"
צעקותיו של יונתן העירו את שחר.
השעה היתה 2 וחצי.
"לא אכפת לי שזה לא מתאים לכם שאני מסתובב עם ילדה בת 13......
לא שחכתי את רוני! תירדו מזה!............ רוני תמיד בלב שלי,
היא פשוט כמו החברה הכי טובה שלי!!................... באמת עדיף שאני לא אחזור לבית
המסריח הזה. ביי" ויונתן סגר את הטלפון.
"לעזעזל" הוא צעק.
הוא התישב בשלוחן,
ושם את הראש בין הידים.
שחר לא ידעה מה לעשות.
אם לגשת אליו או לא.
בסוף היא החליטה שכן.
"יונתן?" היא אמרה בכל חלש לאחר שיצאה מהחדר.
יונתן לא ענה. היא התקדמה לעברו,
והתישבה בכיסא שלידו.
"הכל בסדר?" היא שאלה.
"כן. תחזירי לישון"
"אולי עדיף שפשוט אני אלך?
אני סתם גורמת לבעיות"
"לא שחר! לא אכפת לי מה המשפחה שלי חושבת.
את חשובה לי!"
שחר היתה מאושרת. סוף סוף היא באמת חשובה למישהו.
למישהו באמת אכפת לה.
"אולי תלך לישון גם? תנקה קצת את הראש?"
"רעיון טוב" יונתן אמר וקם מהכיסא.
"תחזרי לישון" הוא אמר וחייך לעברה.
שחר חזרה למיטה,
ונירדמה כשהיא חצי מאושרת, וחצי פוחדת.
פוחדת לאבד את יונתן.

אינטר
אני משתתפת החודש באינטר לכן אשמח אם
תצביעו ליפה!
כל מי שיצביע ויביא הוכחה [צילום משך או הכנוי באינטר]
יקבל לינקוק בפוסט ^^
בבקשה תצביעו זה חשוב!
ומי שרוצה להחליף אז יש פרטים ברשימות.

פתחתי טבעת:
סיפורים בהמשכים
למי שכותב סיפורים,
וגם למי שאוהב לקרוא (:
מאוד אשמח אם תצטרפו!
אוהבת המון,
תמרוצ'קע