לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אחים בנפש.



כינוי: 

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2008

חוסר עידכונים.


הוו שלום D:

כמה זמן לא עשיתי עידכון...

אבל עדין אין פרק =\

לא יוצא לי לכתוב.

וגם אין לי חשק לכתוב.

יש בערך חצי פרק 10, אז הבאתי לכם בינתיים 

ממש קצת ספוילרים.

"את לא חייבת, אבל אני חושב שזאת הדרך היחידה לגלות"

"חייבת להיות דרך אחרת. אולי בבית חולים כתוב משהו?"

"לא ניראה לי. אם זה נכון, זה אומר שההורים שלך עברו דירה.

סיפרו לך סיפור חיים חדש. אז בואי נמצא את הסיפור הישן."

- - - - - - - - - -

שחר: "אני אוהבת אותך"

אמיר: "גם אני אותך"

- - - - - - - - - -

"לא ניראה לי... ההורים שלי יהרגו אותי"

"ממש לא! להפך! הם יהיו מרוצים רק מלראות אותך.

הם בטח דואגים לך מוות, ולא אכפת להם כבר למה ברחת,

העיקר שתחזרי."

אני אהיה שם ^^

ותירשמו לטבעות הזאת.

וחשוב ביותר:

נממ... אני עכשיו עונה על התגובות מהפוסט הקודם.

אוהבת המון,

תמרוצ'קע

 

נכתב על ידי , 29/2/2008 19:00  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Noam | הישרדות ב-19/3/2008 18:57
 



פרק 9


שלום (:

אני ממש מצטערת על חוסר העידכונים :(

תקראו את העריכה למטה ותבינו הכל!

הנה פרק 9, תהנו

פרק 9

 

"יונתן אתה בסדר? זאת אני , שחר"

"אני... אני... חלמתי עליה.

חלמתי על כל מה שקרה באותו הלילה" אמר יונתן כשדמעות עומדות לרדת מעייניו.

שחר לא ידעה מה להגיד.

החלום שחלמה באותה הלילה לא יצא לה מהראש.

- - - - - - - - - -

"אמא אני הולכת היום למסיבה עם רוני" אמרה שיר.

"אוקי מתי?" שאלה אמא שלה.

"בערך בעשר, דנה לוקחת אותנו"

"טוב מותק תהני"

שיר עלתה לחדרה.

"שיר שיר!!!" צעקה אחותה הקטנה, שחר.

"מה קרציה?"

"אני יכולה לבוא איתכן? אני לא רוצה להישאר בבית"

"אז תצאי עם חברים שלך!"

"נו.... שיר"

"די שחר!"

שיר נכנסה לחדרה.

 

בעשר וחמישה שיר נכנסה למכונית עם דנה.

הם נסעו לעבר ביתה של רוני.

הם אספו אותה ונסעו למסיבה.

 

"תהנו" אמרה דנה כשעצרה ליד המועדון.

שיר ורוני יצאו מהמכונית ונכנסו למסיבה.

 

בשעה 12 וחצי שיר חזרה לבייתה שמחה.

שכחה כבר מהמריבה שלה עם רוני באותו הערב.

"שיר זאת את?" שאלה אמא שלה.

"כן אמא"

"בואי רגע"

שחר הלכה לחדר של הוריה.

"קרה משהו?"

"זאת רוני..."

"מה קרה לה?!!?"

"היא.. היאא... נירצחה"

שיר קפאה במקום. פתאום הכל חזר לה לראש.

המריבה. הצעקות.

"ללללללללללללאאאאאאאאאאא"

הדמעות לא הפסיקו לרדת.

כל האיפור נמרח.

"זה באשמתי.. הכל באשמתי" היא מילמלה.

 

למחרת שיר כתבה מכתבים לכל מי שהיה לה חשוב.

היא לקחה את המכתבים ועלתה לגג ביתה.

היא התקרבה לקצה בצעדים איטיים.

"שיר מה את עושה?!" צעקה שחר שעמדה כמה מטרים מאחוריה.

"מה... מה את עושה פה?"

"ראיתי אותך בוכה בחדר... וכותבת.. ואז עולה לגג.... אז באתי לראות מה קורה.."

"שחר תחזירי למטה"

"שיר מה את הולכת לעשות?!"

"שחר אני אשמה במוות של רוני. אני!!!! אני זאת שהייתי צריכה למות, לא היא!!!" שיר התחילה לרוץ לקצה הגג.

"ללאאאאא שששששששיייייייייייירררררררררר" אמרה שחר ורצה אחריה.

שיר נעמדה בקצה. נשמה עמוק. וקפצה.

"שייייררררר" שחר צעקה. היא רצתה לעצור בקצה הגג, אך נתקעה באבן, ונפלה גם היא.

 

הרופא הלך לכיוון הזוג שישב על הספסל.

הגבר חיבק את האישה שלא הפסיקה לבכות.

"אתם הזוג בן-דוד?"

"כן מה עם הבנות שלנו?!"

"אני מצטער להודיע לכם. בתכם הקטנה איבדה את הזיכרון,

ובתכם הגדולה... נפטרה"

- - - - - - - - - -

שחר לא ידעה מה להגיד ליונתן.

רק שאלות על החלום היו בראשה. 

"אהה... אתה יודע מה קרה לחברה הזאת של רוני?" היא שאלה אחרי שתיקה ארוכה.

"אני חושב שהיא התאבדה. למה?"

"לא...זה .. זה לא הגיוני...." מילמלה שחר.

"מה לא הגיוני? מה קרה שחר?"

"החלום... זה לא הגיוני שזה אמיתי" היא אמרה והתחילה לבכות.

יצא קצת מעפן, אבל מצד שני גם ממש יפה ><

ודרך אגב, פוסט קודם שברנו את שיא התגובות!

תעזרו לי לשבור את השיא גם בפוסט הזה?

בבקשה תצביעו לי פה,

ותירשמו לטבעות הזאת.

אוהבת המון,

תמרוצ'קע

עריכה  17.2.08  18:35

אתמול עברנו את ה-1,000 כניסות!!!

תודה לכם (:

חודש ויומיים 1,000 כניסות?

בשבילי זה מצוין!

אני לא חושבת שהיה לי פעם בלוג שעבר את זה כל כך מהר...

תודה לכם

עריכה  22.2.08  18:23

הסיבה לכך שאין עידכון היא שאין פרקים כתובים.

כמו שכבר אמרתי, אני מחקתי כמה פרקים,

כי עלו לי רעיונות חדשים.

אבל בזמן האחרון אין לי מוזה וחשק לכתוב.

תנסו להבין!

בכל זאת אני כותבת לעצמי,

והסיפור הזה בכלל לא היה אמור להתפרסם.

ואני חייבת עזרה ענקית באינטר!

כל מי שיצביע - מלך!!!

ותודה לכם על התמיכה

 

נכתב על ידי , 16/2/2008 16:07  
77 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רותמעעD: ב-29/2/2008 21:11
 



פרק 8


היי (:

אני ממש מצטערת שיש פרק פעם בשבוע,

אבל יש לי לחץ =\

טוב הנה פרק 8 תהנו

פרק 8

 

"חחח יונתן עזוב אותי!! די יונתן" אמרה רוני וצחקה.

"חחח... לא ידעתי שאת רגישה לדיגדוגים"

"כן בטח! שמענו עליך"

"נוו אז תספרי לי! או שאני אמשיך"

"אוקי אוקי... בקיצור קוראים לו דניאל. הוא בבצפר שלי אבל גדול ממני בשנתיים.

והוא כזה נחמד. ואתמול התנשקנו"

"אווו... לאחותי הקטנה יש חבר אה?"

"מסתבר"

"חחח שיהיה לך בהצלחה איתו מותק"

"תודה כפרעליך"

"חחחח... טוב אני נכנס להיתקלח"

"בהצלחה"

רוני התחברה למסן.

מיד חברתה הטובה, שיר שלחה לה הודעה.

שיר: רוני!! מה נישמע מאמי?

רוני: הכל טוב מותק (: מה איתך?

שיר: סבבה (: את רוצה לצאת היום?

רוני: אני לא יודעת כנראה שאני הולכת לדניאל

שיר: או... לאב איס אין דה איר 3>

רוני: חחחח.... אבל לא בטוח אני צריכה לדבר איתו חכי אני אתקשר אליו

שיר: אוקי

רוני התקשרה לדניאל.

דניאל: "הלו?"

רוני: "היי מה קורה?"

דניאל: "הכל טוב מה איתך מאמי?"

רוני: "הכל מצוין... אנחנו יוצאים היום בערב?"

דניאל: "אני לא יכול מאמי.... אני נוסע לדודים שלי סורי"

רוני: "לא זה בסדר, תהנה. נשיקות"

דניאל: "ביי, אוהב אותך"

רוני חזרה למחשב.

רוני: אז לאן הולכים?

שיר: יש מסיבה פיצוץ במועדן גלים בהרצליה!

עשר שקל כניסה !

רוני: "סבבה ניקח מונית?

שיר: "לא אחותי יכולה להקפיץ אותנו בערך בעשר.

אני אתקשר אליך כשאני אצא.

רוני: סבבה. טוב עפתי לארוחת ערב. ביי 33>

שיר: "ביי 33>

 

רוני הלכה למטבח.

"אמא אני הולכת היום למסיבה עם שיר"

"אוקי. מתי?"

"בערך ב-10"

"מה את לא יוצאת עם החבר שלך?" אמר פתאום יונתן.

"יונתן שתוק!!!!!!!"

"אופס" הוא אמר וציחקק.

"רשע!"

"חבר חדש? איך קוראים לו?" שאלה אמא של רוני.

"דניאל. וזהו לא מדברים אליו יותר." והיא הסתכלה על יונתן במבט מאיים.

"טוב תרגיעי." הוא אמר.

"קדימה תישבו בשולחן"

 

"טוב אני עולה לחדר" אמרה רוני לאחר שסימו לאכול.

היא עלתה לחדר והחליפה בגדים.

פתאום מישו דפק בחדרה.

"מי זה?" היא שאלה.

"משטרה"

"אוך כנס יונתן"

"חחח... אז לאיזה מסיבה את יוצאת?"

"במועדון גלים..."

"המועדון התקוע הזה באמצע שומקום?"

"זה לא שומקום! זה בהרצליה!"

"אבל גם בהרצליה יש ושומקומים"

"חחח דביל"

"זה אני! והמסיבה הזאת לא נשמעת לי משו"

"אוי יונתן... די! תן לי לבלות"

"טוב אבל תישמרי על עצמך אוקי?"

"בסדר בסדר..."

 

בשעה 12 מישו דפק בביתו של יונתן.

אמא שלו פתחה את הדלת.

מאחורי הדלת עמדו שוטרים.

"שלום. את אמא של רוני כהן?"

"כן קרה לה משהו?"

"אנחנו מצטערים להודיע לך, אבל בתך נרצחה."

"מממממממממממההההה?!!?! איך?!!?" צעקה אמא של רוני.

"אמא מה קרה?!" אמר יונתן והתקרב לדלת.

היא התחילה לבכות.

"מה קרה?!!?!?!?!"

"אחותך רוני, נרצחה" אמר אחד השוטרים.

יונתן קפא במקום. הוא נפל על ברכיו.

"ררררררווונננייייייייייי!!!!!!!!!!"

- - - - - - - - -

"יונתן! יונתן תקום!!!"

"רוני?!"

אני יודעת שהפרק לא הכי מובן,

אבל אתם תבינו הכל בפרק הבא!

ולדעתי הפרק יצא ממש יפה (:

וגם יחסית ארוך...

ואהבתם את כל ההדגשות והצבעים?

אשמח שלמוע אם זה מפריע או עוזר לכם (:

אני אודיע לקבועים יותר מאוחר!

בבקשה תצביעו לי פה,

ותירשמו לטבעות הזאת.

אוהבת המון,

תמרוצ'קע

עריכה  14.2.08  20:48

סליחה ענקית!!!

אל זה שאני ממש מזניחה את הבלוג =\

רק עכשיו הודעתי על פירסום הפרק לקוראים הקבועים...

אבל מה שמשמח אותי, זה שורבם כבר נכנסו,

אתם קוראים מדהימים

אבל תבינו, אני כותבת את הסיפור כדי להנות.

לא מתוך מחויבות. לכן אני כותבת את הסיפור רק שאני רוצה,

ורק כשיש לי חשק. [אתם לא רוצים סיפור מעפן נכון?]

ובזמן האחרון זה פשוט לא קורה הרבה =\

אני מחקתי 4 פרקים, כי באו לי רעיונות חדשים.

הסיפור מתפתח ואני באמת ממליצה לכם להישאר פה ולא לעזוב.

3> תמרוצ'קע

 

נכתב על ידי , 8/2/2008 18:00  
69 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של sharoniiii ב-14/7/2008 02:26
 



לדף הבא
דפים:  

2,260
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתמרוצ'קע (: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תמרוצ'קע (: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)