"הדרך הכי אמיצה לחיה קטנה שלא לפחד, היא לרעוד בפנים בלב."

יש את האנשים האלה מהסוג שלא משנה כמה תהיה צודק, הם תמיד יתווכחו איתך, ותמיד יעשו הכול כדי לא לצאת צבועים, למרות שהם כאלה.

יש אנשים שלא אוהבים לשחק נגד הכללים ולשחות קצת נגד הזרם, אבל זה לא נורא, כי בדרך כלל אחרי שחייה ארוכה נגד, ההרפייה שבאה כשנסחפים היא די טובה.

בא לי לשתות, בא לי לשכוח, בא לי להיות בסוטול, לברוח מהמציאות

ויש אותך, המדהים, שתמיד איתי, ומחבק ואוהב ומנשק ותומך,

והנה, עובר עוד שבוע ועוד יום ועוד שעה, והנה, תכף 11 חודשים.

תודה לאנשים הטובים שמעלים לי חיוך בכל בוקר, אתם יותר טובים מכל תוכנית להערכה עצמית שקיימת.

כבר שכחתי איך זה מרגיש להחזיק הכל בפנים, וכמה זה משחרר לכתוב את הכול בצורה כ"כ לא ברורה שאפילו אני לא אבין למה התכוונתי בעוד שבוע.

היי ישראבלוג,

התגעגעתי (: