"הדרך הכי אמיצה לחיה קטנה שלא לפחד, היא לרעוד בפנים בלב."

"התבגרת.. וכל כך מהר.. והם אומרים שלא תהיה בן 17 יותר.."

אושר שליייי!

רק שתדע שאני אוהבת אותך בטירוף.

שתזכה ליומולדת הכי מקסימה בעולם, כי אתה בנאדם מדהים, ואין מישהו שזה מגיע לו יותר ממך.

your my best friend in the whole world!

יאללה, את שאר האיחולים והחגיגות תקבל היום.

אוהבת (:

יומולדת שמח, אושר שלי

זה כאילו כל שבוע שנגמר הוא עוד תקופה שנגמרת, כי הכול כ"כ עמוס וקורים כל כך הרבה דברים..

אפילו את המחשבות ואת מה שאני מרגישה אני כבר לא מצליחה לכתוב באופן מסודר וברור.

הבלוג הזה צועק לי שהוא רוצה פרטיות,

אבל מצד שני זה לא נורא, כי בין כה היחידים שמבינים מה אני באמת כותבת פה הם כאלה שאני מדברת איתם גם מחוץ לבלוג.

התקופה הזאת לפני שנה הייתה מלאת נוסטלגיות, ואפילו שאתה לא היית חלק ממנה (פחות או יותר) היא הייתה אחת התקופות היפות של החיים שלי.

נטף, אלונה, ניב, ב"ש, נינט, יוני, נסיעות, פורים, ליקויי לבנה, ים, קיץ, נמרוד, מסיבה, חופש, הקלות.

זה כאילו כל מה שקורה עכשיו מכין אותי לזה מחדש.

הלוואי

יש את האנשים האלה מהסוג שלא משנה כמה תהיה צודק, הם תמיד יתווכחו איתך, ותמיד יעשו הכול כדי לא לצאת צבועים, למרות שהם כאלה.

יש אנשים שלא אוהבים לשחק נגד הכללים ולשחות קצת נגד הזרם, אבל זה לא נורא, כי בדרך כלל אחרי שחייה ארוכה נגד, ההרפייה שבאה כשנסחפים היא די טובה.

בא לי לשתות, בא לי לשכוח, בא לי להיות בסוטול, לברוח מהמציאות

ויש אותך, המדהים, שתמיד איתי, ומחבק ואוהב ומנשק ותומך,

והנה, עובר עוד שבוע ועוד יום ועוד שעה, והנה, תכף 11 חודשים.

תודה לאנשים הטובים שמעלים לי חיוך בכל בוקר, אתם יותר טובים מכל תוכנית להערכה עצמית שקיימת.

כבר שכחתי איך זה מרגיש להחזיק הכל בפנים, וכמה זה משחרר לכתוב את הכול בצורה כ"כ לא ברורה שאפילו אני לא אבין למה התכוונתי בעוד שבוע.

היי ישראבלוג,

התגעגעתי (: