יום אחד פתאום מגיע הקיץ. היום שלפניו עוד היה יום רגיל של חורף ישראלי- ופתאום- רק 24 שעות מאוחר יותר ו...קיץ! בחוץ חום אימים, כמו להתנהל במייבש כביסה ענקי. בבית עדיין נסבל, אבל אחרי יום אחד של חום אימתני גם הוא מתחמם ואין מנוס מלהפעיל את המזגן.
שנים ארוכות ארוכות שאני שונאת את הקיץ. אמנם אין כמו פירות הקיץ, במיוחד כשהם נאכלים בבריכה, ואין הרבה דברים משובבי נפש וגוף כמו יום בבריכה או בים, אבל תמיד העדפתי רביצה חתולית תחת הפוך כשבחוץ מתדפקת סופה. אין ספק שאני אישה של חורף. אוהבת את הקור בלחיים, את ריח הגשם, את מראה השמיים המעוננים, את התחושה הזו שמתפשטת בגוף כשנהיה סופסוף מספיק נעים מתחת לשמיכה, את המקלחת המהבילה. עם המעבר החד לאמהות פתאום אני מגלה שלקיץ איכויות משלו. איכויות שרק אמא יודעת להעריך. לא עוד מלחמות עם שכבות ופעוט מתפתל, לא עוד ריצה בהולה מהאמבטיה אל ליד התנור, לא עוד כלואים בבית אחר צהריים משמים וקר, המרחב נפתח לקראתנו והוא ידידותי לתינוקות, הידד! עכשיו רק נותר לחכות לתחילת עונת הרחצה והכייף האמיתי יתחיל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
