תראו את הכאב שהשארתם לי
אחרי
אין לי כבר כוח להילחם
ברגע שבו התחילו החיים שלי
הסתיימו החיים שלכם
אתם רודפים אותי
תמיד יש אשמה
תמיד יש על מה
תמיד אותה המהומה
ואת קוראת לו אין כלום בפנים
הקירות סוגרים עליי
אני על הפנים
תמיד יש אשמה
תמיד יש על מה
תמיד אותה המהומה
ואת קוראת לו
אין כלום בפנים
הקירות סוגרים עליי
אני על הפנים
גם לכם יש את התחושה הזאת שיש אנשים שיכלתם לדבר איתם הכל
ואחרי כמה זמן זה נגמר !
נעלם
חושבת
מצד אחד
"לטעות זה אנושי ולסלוח זה אלוהי"
אבל אין אני משתגעת לא מוצאת סיבה לסלוח
מעדיפה להשתגע ולא לסלוח
לשקוע שעות במחשבות מוזרות
ובזיכרונות
אבל בכל זאת להישאר ללא יכולת לסלוח לבן אדם =S
נממ אבלל אחרי הכלל
זאת אני :]]
ואני לא חושבת שאוכל להשתנות
או אפילו לנסות
כי אין אדם שמכיר את עצמו יותר טוב מעצמו D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
batela :]