אני חושבת שמתישהו כן הייתי צריכה לחזור לכתוב כאן
אחרי הפוסט של פורים, הגיע זמן לראות דברים חדשים.
אז הינה משהו שיש לי לספר, שאני כ"כ מרוצה מהשינוי שלי
כל מי שמכיר אותי יכול היה לדעת שאני ילדה שלא מפסיקה לצחוק
אבל במשך כל השנה הזאת, הייתי בפנים ילדה ממש חסרת חיוך ועם סוג דיי גדול של דיכאון
כל היום ריבים עם אנשים שכן היו יקרים לי, ודברים שלא האמנתי שהבאתי על עצמי והם באו.
עד לפני חודש שלקחתי את עצמי בידיים, בלי אף אדם שיעזור לי חוץ מרון שתמיד היה כאן כדי להסביר שאין מה להיות בדיכאון
אני חושבת שהוא מסוג האנשים שלא יגידו דברים בשביל לעודד, אלא דברים בשביל לראות את המציאות
ואני חושבת שככה כל בן אדם צריך להיות.
בתוך השינוי הזה שהתחלתי לעבור כל יום אני הולכת לריצה חוץ מימי שישי על החוף לפעמים עם חברות ובעיקר עם רון
אני ירדתי מ62.7 ל59.8 לפחות מהפעם האחרונה ששקלתי את עצמי אני חושבת ש3קילו,זה אכן מכובד.
נ.ב-כל האנשים שרק נראה להם שאם הם לא אוכלים הם יורדים כמה קילו גר' אז אתם טועים זה לא מוריד כלום
התחלתי לחייך,לקבל את כל מי שמראה לי פנים יפות. גם הבנתי בעצם שאין לי מה לריב עם אנשים
מי שפשוט לא מקבל אותי פשוט צריך להתרחק.אבל יש אנשים שלא רואים את הדברים יפים וזה חבל.
התחלתי לקחת את הכל בחיוביות כבר חודש שאני לא בריבים עם ההורים שלי, עם אנשים קרובים
אומנם יש עוד שאני איתם בריב,אבל אני לא נוטרת טינה לאף אחד ולהפך עם זה מה שאנשים חושבים
אוקי,לא כ"כ מתחשק לדבר על זה.אז הינה פסח הגיע(:
חג שמח לכולם!אל תאכלו המון מצות.זה סתם משמין חחחח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
mini*MEIT