I'm Above.

I will hold the candle till it burns up my arm
I'll keep takin' punches until their will grows tired
I will stare the sun down until my eyes go blind
Hey, I won't change direction, and I won't change my mind
How much difference does it make
how much difference does it make...how much difference

I'll swallow poison, until I grow immune
I will scream my lungs out till it fills this room
How much difference does it make
How much difference

pearl jam- indifference

אני קמה לבוקר שחור עם שמיכה לבנה ולבבות ורודים.

אני יוצאת מהמיטה ונעמדת בחדר שחור, עם בגדים שחורים, והבעה עגומה.

אני פותחת את הדלת השחורה, אל תוך המסדרון השחור ומצחצחת את שיניי הלבנות עם המברשת הקשה.

אני מתלבשת בבגדים שחורים ומסתרקת במסרק השחור שלי וקולעת את שיערי בגומיית הקטיפה השחורה שלי.

אני מגיעה לבית הספר עם החברים השחורים שלי לכיתה השחורה שלי ולומדת לקראת העתיד השחור שלי.

הדמעות האלה שאני בוכה יוצאות רק בגשם ומנקות קצת את השחור. השחור שלא היה צריך להיות שם מלכתחילה.

The Who- Baba O'Riley

Out here in the fields
I fight for my meals
I get my back into my living
I don't need to fight
To prove I'm right
I don't need to be forgiven

Don't cry
Don't raise your eye
It's only teenage wasteland

Sally ,take my hand
Travel south crossland
Put out the fire
Don't look past my shoulder
The exodus is here
The happy ones are near
Let's get together
Before we get much older

Teenage wasteland
It's only teenage wasteland
Teenage wasteland
Oh, oh
Teenage wasteland
They're all wasted!

      אחלה שיר שבעולם!!                                                  
                                              

אני הולכת במהירות,

צעד אחרי צעד. ועוד צעד. ועוד אחד.

ואז לפתע אני נעצרת, מתנשמת, מגלה שאני נטועה במיקומי הקודם.

מתי אני אצליח להמשיך הלאה, לעזוב את העבר ולא להתחרט עליו.

אני אוספת את חתיכות הזמן הישן, אך הן מתפוררות לי בין הידיים ועפות, כמו גושי חול ברוח המתבדרת.

אני יודעת שאם אני אפקח את עיניי הן יחזרו חזרה למיקומן ואני אוותר עומדת רק עם הזיכרונות האלה.

דיי.

פקחתי את עיניי. לרגע עוד אני מרגישה באוטופיה שבה ריחפתי לפני כמה רגעים. אך המציאות מכה בי, ואני נופלת אליה בלי מעצורים, בלי בלמים, בלי מעקה.

אני מניחה שאקונה מטטה זה משפט שמתאים לסיטואציה, הא?

המרחק אל האושר הוא כמו טיפה הנופלת מן השמיים, מנסה למצוא במהרה את דרכה לקרקע, שועטת במהירות אל הרגע הזה בו תתקל במשהו, ותתנפץ.

תתנפץ, עד שתתאדה באוויר בחזרה אל הענן ותנסה את מזלה בשנית.

כך גם אנחנו, מזהים מרחוק את נצנוץ החיים הטובים, השקטים ואצים אליו. בלי להבין שהתאוצה עצמה אל האושר היא זאת שגם תפיל ותכשיל אותנו בקצה המסלול.

אומרים שאנשים מאושרים חיים חיים יותר טובים.

אני אומרת שהאנשים המצליחים לאסוף עצמם לאחר שכשלו לנצח במרוץ המטורף הזה אחרי האושר, כמו הטיפה הקטנה אשר חוזרת לענן, הם אלה החיים חיים טובים יותר.

הם אלה שהאופטימיות בלבם, כאבם בכיסם ורגליהם כזנב הזיקית הצומח מחדש ואף פעם לא עוצר.