כוחן של מילים

אני כבר לא יודעת למה להאמין.

לכאב ? לאכזבות ? אולי לעצם העובדה שאני מרגישה בוגדת ונבגדת בו זנית ?

אני לא חושבת שבזמן האחרון בכיתי כמו שבכיתי אתמול..

זאת הייתה השבירה הכי גדולה שיכולתי לעבור ניראלי..ולישרוד

אתה כניראה יותר לא בחיי.. ואם כן .. אז אני מעדיפה שפשוט תצא מהם..

אל תבוא לי בשקרים שאתה המאלאך שלי.. כן חבוב , אני בדברת עליך פה..

אתה לא.. אתה לא קשור אלי יותר ואנילא רוצה קשר אליך..

אני בעיקר לא רוצה קשר לכאב.. לא ניראלך שהכאבתה מספיק ? או שנקמתה מספיק ?

אני ראיתי אותך בכול השבירות..וניראלי שמספיק לשנינו..

אז גם אם ישלי חנק מטורף בגרון.. וגם אם הגוף לי עדיןי רועד מאמש ..

אני אומרת בלב מלא.. אני רוצה לנתק קשר..אם אתה קורא את הפוסט..

אז אל תגיב ..אל תדבר עליו .. פשוט תקרא ותמשיך בדרכך ..

ששונה משלי..

ואולי גם אירונית היא העובדה שביום שכתבתי לך את כול השירים ..את כול המיכתבים

שכ"כ חיכיתה להם .. איבדנו אתזה.. ואני חושבת שזה לא יחזור..

אני אתקן את עצמי ואגיד , זה לא יחזור..

אני בבעיה אם להעלות אותם לפה..

אני חושבת שאני יעלה אחד.. את האחד שהכי יסביר לך דברים..

דברים שאני לא יכולה להגיד במילים.

שוב אותו סיפור ישן

קושר אותי לעבר

דבר לא קורה

דברים אך מישתנים

קל לדבר וקשה לעשות

לו רק יכולתה לראות את הכול , הייתה מיתנהג אחרת

שניינו ויתרנו כשעוד הכול יכל להיות

והאהבה תלויה באוויר מקווה לעוד חיבוק

ואל תרפה , כי זהו החיבוק האחרון

הנשיקה היא הייתה האחרונה

אם לא ניפגוש אחד בשניה יותר

האם האהבה תישאר ?

בילעדייך אני לא יודעת איך אני אחיה

האם תחזיק בי חזל ולא תלך ?

תיסתכל טוב על השיר..ותיזכר ביומולדת שלי..

ותבין למה העלתי דאווקה את זה..

אני אמשיך לעדכן פה בזמן הקרוב..

בהיוווש

3>

ד.א : אני אוגר בודד מעכשיו.. ולא איכפת לי מה יהיה .. זה ישאר ככה לתמיד

( הכלב היהודי מאת אשר קרביץ )
"אף כי אין זה הוגן שצאצא יהגה ברגעים האינטימיים שבין הוריו , מפתה לדמיין את הסיטואציה .

אמי בורחת ומוצאת מיסתור בין השיחים שם ממתין לה בחיר ליבהה .
לא היה להם זמן לרומנטיקה יתרה ובלא השתהות שוגרתי אני , זרעון חף מפשע , להפרות את ביצתה של אמי.
היה זה רגע אהבהבים חולף , שגזר עלי לחיות ולעבור מסכת ייסורים מסמרת שיער שכמוהה לא שמעתם מיימכם."

ציטוט ארוך .. אבל הייתי חייבת ..
אני ואמא שלי שוב רבנו כהרגלנו את ריב- הערב שלנו...
היתעצבנתי מהר והיתיישבתי במיטה בעודי קוראת ספר אקראי במצאתי אצל אחותי בחדר..
לא ידעתי ת'שיש אצלה את הספר הזה - " הכלב היהודי"
וחיפשתי אותו זמן מה , מה שגרם לי להרגע טיפה שמצאתי את מבוקשי (:
בקיצור.. התחלתי ליקרוא על המיטה בעודי שומעת מוזיקה..
ומשהו במישפט הזה תפס אותי , מה שגרם לי לזנק על המחשיב וליכתוב עליו ..(:
מכיוון שככה אני חושבת שהורי היתחתנו .. וילדו את אחותי הגדולה ואותי..
אני לא רואה אצל ההורים שלי יותר מידי אהבה..למרות שהם סובלים אחד את השני ..
את אמא שלי לא ראיתי כבר שנים מחייכת ליד אבא שלי .. אבל ראיתי אותה רבה איתו המון
ואבא שלי.. עם כול ההיתנהגות המטופשת שלו .. ככה הוא חיי .. ומוזר שהיא לא ראתה את זה קודם , לפני שהיתחתנו..
וכשחושבים קצת יותר " גדול " .. על המישפחה..
אמא באה ממשפחה עם אמא ואבא שהיו מאוד עקשנים עם גידול הילדים .. שתי בנות ובן קטן [(:]
עד גיל מאוד מבוגר אף אחד מהם אינו נגע באלכוהול , סמים ואף אחד לא מעשן ..
אנשים בריאים ומסכילים .. לתיפארת אם אפשר להגיד ..
ולעומת זאת .. אבי בא מבית בעל שני הורים , אשר אימו מתה כשהיה בן 25..
אחותו הגדולה מעשנת ונימצאת בקשיים כלכליים ריציניים .. בעלה מת מסרטן (גם עישן ..)
בן אחד שלה נרקומן לשעבר שהיה על הרואין ומספר סמים אחרים קשים .. בת אחת בקנדה ועוד בן גרוש ..
רק הקטנה ברוך השם חיה את חייה ולומדת .. ישלה חבר ולמרות שגם היא מעשנת היא מיסתדרת ..
אבל זאת לא הנקודה.. הנקודה היא שהם באו ממקומות שונים לגמרה .. וגם על זה יש שורה בסיפור 

 "אם לגזור על פי המראה שלי הרי שהיו לו עיניים חומות ואוזניים גדולות ושעירות. מוזר שאמא שלי , עם כול שושלת היוחסין המפוארת שלה בחרה דאווקה בו"

וניסתכל שוב במעגל הקטן .. אני ואחותי ...
אחותי - ילדה מסכילה כ"כ .. סיימה תיכון בהיצטיינות ובממוצע 99..
למדה ביוטכנולוגיה וביולוגיה ובלה בלה בלה וסיימה אנגלית - 7 יח' ומט' -5 יח' ..
אי אפשר יותר מיזה .. בעצם אפשר.. היא הייתה חביבת ה-מ-נה-ל-ת ..

אני - אף מורה לא סובלת אותי ואת ה3 יח' בכול מיקצוע אני לא מגרדת..
ואפילו לא קיבלו אותי לתיכון שאחותי למדה בו ..
שלא נדבר על העובדה שאני מעשנת ושותה..מה שהיא לא עושה גם אחרי גיל 18( חוץ מלשתות ממש ליפעמים)

והטוף שבטוף ..

איתי תמיד היו בעיות.. אם זה מצברוח .. או אם זה הפרעות אכילה.. או עם זה הכול \:

ואני רוצה לסגור את הפוסט בציטוט אחרון , שאומר הכול ...

"לא הייתי רוצה להיצטייר כמי שתולה את כול חסרונותיו בשגיאות ההורים אך תאמן למציאות אציין כי אמי מעולם לא החליפה לי חיתולים, לא סיפרה לי סיפור לפני השינה ולא הניחה מטבעות מתחת לכרית כשנפלה לי שן.
למה כבר יכולתי לצפות - אחרי שנולדתי היא אכלה את השליה, וחוץ מזה,

אמא הייתה מבוגרת ממני בשנתיים וחצי בלבד"

בהיוו3>

יואוווווווו בלאט \:

אינלך מושג כמה בכיתי בשניה שראיתי את מה שכתבתה..

כמה זמן עבר וכמה ההיתגברות שלך מכאיבה..

יואוו פאק אינלי רגשות אליך כבר משנת תפפ"ו .. \:

ובכול זאת כואב לי לשמוע כמה לך טוב , וכמה לי לא..

כמה שאצלי החיים נעצרו מהמערכת יחסים הקודמת..

ישלי רגשות כרגע ר למישהו אחד...

אבל הכאב הוא מהמון..\:

מדהים אותי איך ששניכם עברתם ..ורק אני ניתקעתי..

איך שאני רואה אותכם מחייכים ועליזים..

ממשיכים בחיים ואני פאקיינג תקועה פה..

לאיודעת..

אני הרוסה לזה מובן לי ..

אבל אני עוד כניראה לא גיליתי עד כמה \:

ביי 3>

 אני פאקינג לא מבינה אותך !

וניסבר לי כבר מלנסות..

כשפעם טוב וכשפעם רע..

אני מרימה ידיים ..

אולי זה לרעה אולי זה לטובה ..

אני בטח לא אדע ..

אולי אלה הספקות שגרמו לי לעשות את הצעד הזה..

אולי זה באמת הייאוש..

אני מישתדלת שלא להרים את היידים ..

אבל אתה רק עוזר לי ומדרבן אותי לזה..

אייייייייכ ישלי הרבה מה לכתוב..

ואני בסוגשל תיהיה עוד כמה זמן אני אחיה..

ועכשיו זאת לא השליה..זאת המציאות..

למי שלא יודע .. ישלי זיהום מטורף בעגיל בלשון..

ומרגישים אתזה כשזה עולה למוח..

והלשון שלי מתחילה להשחיר יותר ויותר..\:

בקיצור..

הכול תלותי כרגע בחיים שלי..

וה' ממשיך לשחק בי..

אז יאללה ביי..

3>