אני אגיד שמבולבל לי
אני לא אגיד שקשה לי, כי פשוט לא
ואני לא אגיד שאני לא מתגעגעת, כי אני כן
ואני לא אגיד שלא כיף לי, כי כן כיף לי
וכן, יש לי הרבה דברים לעשות
וכן, אני כן נהנת ממה שאני עושה
אבל פשוט.. אני מרגישה כאילו אני לא עושה מספיק
כאילו אין לי משמעות אמיתית בחיים
אז יש צופים וחברים ולימודים
אבל אני רוצה מעבר.
ויש לי זמן למעבר הזה.
אני רוצה ללכת, ללמוד משהו חדש, לנגן או לשיר
או לעשות סוג של ספורט, להפסיק להיות כזאת פדלאה.
ושוב, אני בטוח אוכל למצוא זמן לזה
אבל למה אני פשוט יושבת בבית ולא עושה משו מעבר?
אני חייבת להתחיל לקחת את עצמי בידיים
ולהתחיל לקבל החלטות אמיתיות
לפני שתגמר השנה
לפני שיגמר לי הזמן.
אז הייתה את ההופעה של סימפל פלאן שהייתה מדהימה
וטיול פתי"ש שהיה הרבה יותר טוב מהצפוי
ואני חולה על חניכות שלי.
ומלא מבחנים
וישיבות צוות
ופעולות
ומחר יש לי בית ריק אז אני עושה גיבוש לבנות של שורק
ואני לא בטוחה שזאת הייתה החלטה נכונה, אני רק מקווה שלא יאכזבו אותי ואני אהנה ולא אתחרט
והשתחררתי ב11 אז יש לי זמן קצת לסכם להיסטוריה
ואז אני אלך ב2 לתיגבורים בבצפר שאני בכלל לא יודעת אם מותר לי לבוא
ואני אצטרך לסיים היום ללמוד להסטוריה
כי ביום שבת יש שבת הדרכה הנהגתית
וכן, אני יוצאת
ויהיה לנו ממש ממש כיף
וביום ראשון המבחן.
ואז יש עוד ישיבות צוות, ופעולות, ומבחן במת'
ואני כבר כ"כ מחכה לחנוכה
לצאת מהשיגרה המעצבנת הזאת רק לשבוע
לצאת לטיול חנוכה ולעשות חיים.
ואחר כך זה כבר עתיד רחוק מדי
המוח שלי מלא ביותר מדי דברים אחרים אז אין בו מספיק מקום כדי לחשוב על מה יהיה אחר כך
אבל הכל טוב, כן?
D:
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
